נחמיה נחמיה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
|
ת"א בית המשפט המחוזי ירושלים |
3597-09
15.10.2013 |
|
בפני : אריה רומנוב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: נחמיה נחמיה |
: כלל חברה לביטוח בע"מ |
| החלטה | |
החלטה
1.עניינה של החלטה זו בבקשת ב"כ התובע כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לשאת בתשלום אשר ביחס אליו נשלחה לב"כ התובע דרישת תשלום מטעם המזכירות.
2.ראשית ייאמר, כי מקובלת עליי טענת ב"כ הנתבעת, כי במסגרת הדיון בתקנה 5(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, אין להביא בחשבון את תגמולי המוסד לביטוח לאומי להם זכאי התובע (ע"א 6091/06 ג'ורג' הלון נ. יוסף בלייר (2008)). מכאן, שלנוכח העובדה כי סכום הפשרה היה 1,297,870 ₪, וכי לסכום זה יש להוסיף את התשלום התכוף בסך 12,000 ₪, הרי שבמקרה שלפנינו יש תחולה להוראת תקנה 5(ג) הקובעת, כי על הנתבעת לשלם את האגרה כשיעורה בבית משפט השלום, ועל התובע להשלים את האגרה החלה בבית המשפט המחוזי.
3.לטענת ב"כ התובע, "קודם לסיום התיק בפשרה היה הסכם בע"פ בין באי כוח הצדדים כי הנתבעת היא זה שתישא באגרה, ככל שתהיה כזו". (ההדגשה במקור – א.ר.) ב"כ הנתבעת דוחה את טענה זו וטוען, כי בין הצדדים לא הושגה כל הסכמה כנטען על ידי ב"כ התובע. לדברי ב"כ הנתבעת, "לא היה כל סיכום בין ב"כ הצדדים לפיו תישא הנתבעת באגרת ביהמ"ש המחוזי, חרף האמור בתקנות האגרות".
4.יש להצר על כך, שב"כ הצדדים מוצאים עצמם חלוקים בשאלה בדבר תוכן חילופי הדברים שהתקיימו ביניהם ושאלת קיומה או אי קיומה של ההסכמה הנטענת. אם אכן הושגה הסכמה כטענת ב"כ התובע – ובית המשפט אינו קובע בעניין זה דבר – יש להצר מאד על כך שב"כ התובע לא דרש שהסכמה זו, המתנה על הוראת התקנות, תמצא ביטוי ברור ומפורש בהסכם הפשרה.
5.מצב הדברים עתה הוא, שבפני בית המשפט יש גרסאות סותרות בשאלת קיומה או אי קיומה של הסכמה. בנסיבות אלה, בית המשפט מוכן להניח כי הגרסאות הסותרות נובעות מאי-הבנה כנה לגבי עניין זה. במצב דברים זה בית המשפט סבור כי יש לקבוע שיש לפעול בהתאם להסדר הקבוע בתקנות, היינו שעל התובע מוטל החיוב לשאת בתשלום שנדרש על ידי המזכירות.
6.עם זאת, לנוכח אי ההבנה אשר בית המשפט מוכן להניח כי הייתה, ובעיקר לנוכח המצב האישי והכלכלי הקשה של התובע ומשפחתו, כפי שבית המשפט היה יכול להתרשם מהם באופן בלתי אמצעי במהלך שמיעת הראיות, הגעתי לכלל מסקנה שבנסיבות המיוחדות של מקרה זה, יש לפטור את התובע מתשלום האגרה אותה הוא נדרש לשלם על ידי המזכירות.
7.סוף דבר. קבעתי כי החיוב בתשלום האגרה מוטל על התובע, ואולם לנוכח הנסיבות המיוחדות של המקרה, החלטתי לפטור אותו מתשלומה.
ניתנה היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|